#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אין אומרים צדקתך צדק?	"אם חל ט' באב בשבת או ביום ראשון אין אומרים צדקתך צדק, דט' באב נמי איקרי מועד (מ""ב ס""ק א')"	סימן תקנט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מתפללין מעריב?	"בנחת דרך בכי כאבלים (רמ""א)"	סימן תקנט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד קוראין מגילת איכה?	"1) בנחת דרך בכי כמו שמתפללין (רמ""א)<br>2) יפסיק בין כל פסוק מעט, בין כל איכה יותר מעט (מג""א בהקדמה)<br>3) ובכל איכה יגביה קולו יותר (רמ""א), ובפסוק אחרון בכל איכה אומרה בקול רם (מג""א בהקדמה)<br>4) בהשיבנו, הקהל אומרים אותה תחילה ואח""כ החזן, והקהל אומרים אותה שנית ואח""כ החזן שנית (רמ""א) [ומבואר מלבוש שבתחילה אומרים הקהל השיבנו בקול דרך תפילה ואח""כ חוזר ואומרה החזן וגם פסוק כי אם מאוס, ואח""כ חוזרים ואומרים הקהל עוד הפעם השיבנו והחזן ג""כ עוד הפעם {וצ""ע למה אין אנו נוהגין לאומרה בקול רם בפעם ראשון}]"	סימן תקנט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכין על מגילת איכה?	"עי' מש""כ לעיל סי' ת""צ סעי' ט' דיש מח' אם צריך לברך על מגילת איכה, והכריע המ""ב (שם ס""ק ""ט) דהמברך כשכתוב על קלף לא הפסיד"	סימן תקנט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קוראין איכה ביום?	"טוב שיחיד יקרא איכה גם ביום (של""ה, מג""א הקדמה, מ""ב ס""ק ב'), ונוהגין לקרות איכה ביום אחר הקינות ותפילה (ערוה""ש סעי' ב')"	סימן תקנט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים אחר מגילת איכה?	"אומרים הקינות זכור ה' מה היה לנו וכו' (דרכ""מ ס""ק ב', מ""ב ס""ק ג')"	סימן תקנט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר תפילה ליל ט' באב?	"מתפללין, קוראים איכה, אומרים קינות [ואפי' ביחידות אומרים איכה וקינות (מ""ב ס""ק ה')]"	סימן תקנט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים קדיש תתקבל?	"קודם איכה אומרים תתקבל, אבל אחר איכה אין אומרים תתקבל משום דכתיב שתם תפילתי (איכה ג' ח'), ויש נוהגין לאומרה בשחרית לפי שכבר סלקו וסיימו לומר קינות (ב""י), אבל נוהגין כהרמ""א (סעי' ד') שאין אומרים תתקבל עד שיוצאים מבית הכנסת [דהיינו בתפילת מנחה] (מ""ב ס""ק ד', שעה""צ ס""ק ג'), אכן הערוה""ש (סעי' ג') ס""ל דאין אומרים תתקבל אפי' קודם איכה דאל""כ ליכא היכר כלל דבשאר ימים נמי אין אומרים תתקבל ב' פעמים {ועי' לקמן (סי' תרצ""ג) דיש ב' מנהגים אם אומרים קדיש תתקבל על תפילה דסדר קדושה}"	סימן תקנט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים בלילה אחר סדר קינות?	"1) אין אומרים ובא לציון שאין גאולה בלילה (טור, מ""ב ס""ק ו'), והטור הביא מרב צמח גאון שואמרים ובא לציון [ולא קיי""ל כוותיה]<br>2) אין אומרים ואני זאת בריתי שנראה כמקיים ברית על הקינות, ועוד לא שייך לומר ואני זאת בריתי שהכל בטלים מדברי תורה [משא""כ בבית האבל אומרים ואני זאת בריתי שהמנחמין אינם בטלים] (טור, מ""ב ס""ק ו') {ואין להוכיח מכאן דהטור ס""ל דליכא מצות ת""ת בט' באב די""ל דהכל בטלים מתלמוד תורה הרגיל ללמוד אלא שהוא לומד דברים הרעים}, והטור הביא מרבינו נסים גאון שאומרים ואני זאת בריתי שהעם עוסקים באיוב וירמיה וקינות [ולא קיי""ל כוותיה], ועי' מש""כ לעיל (סי' רצ""ה סעי' א') דאפי' במוצאי שבת אין אומרים ואני זאת בריתי וגו' דהוא סמוך לפסוק ובא לציון גואל, ועוד עיקר עסק התורה ביום, וכן מצינו בליל פורים שאין אומרים ואני זאת בריתי וגו' ומסתמא הוי מפני טעמים אלו {וצ""ע למה בט' באב צריכים עוד טעמים, וי""ל דאיצטריך טעמים אלו ביום ט' באב וכמ""ש הערוה""ש (סעי' ד') דאין אומרים ואני זאת בריתי וגו' ביום נמי}<br>3) מתחיל ואתה קדוש ואומרים סדר קדושה, והטור הביא מגאונים שאין אומרים סדר קדושה [ולא קיי""ל כוותייהו]"	סימן תקנט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במוצאי שבת?	"1) אין אומרים ויהי נועם, וביאר הב""י דיש מקומות שנוהגות שלא לעשות מלאכה בט' באב, ועוד איקרי מועד, והסמ""ק כתב מפני שקאי על הקמת המשכן ועתה אין לאמרו ביום שנחרב (מ""ב ס""ק ז'), ועוד אין נעימות ביום זה (ערוה""ש סעי' ד')<br>2) אין אומרים למנצח בנגינות (תהלים ס""ז) (רמ""א), דאינו מסדר היום (גר""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק ח')<br>3) אין אומרים ויתן לך (רמ""א), דאינו זמנו בט' באב (גר""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק ט')<br>4) אין מברכין הבנים (מהרי""ל, דרכ""מ ס""ק ד', מג""א ס""ק א')"	סימן תקנט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להסר הפרוכת?	"נוהגין להסר הפרוכה דכתיב בצע אמרתו (איכה ב' י""ז) (רמ""א) {ויש נוהגין להחזירו למנחה, ובבמ""ג נוהגין שאין מחזירין אותו עד הלילה}"	סימן תקנט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לישב על הקרקע?	"מדויק היטב בטור ובמסכת סופרים שהמנהג לישב על הארץ הוא דוקא בבית הכנסת [אחר עניית ברכו שצריך להיות בעמידה (א""ר ס""ק א', מ""ב ס""ק י""א)], וכיון דאינו חמור כשאר עינויים נוהגין להחמיר רק עד מנחה (שו""ע, מ""ב ס""ק י'), והרמ""א מקיל מיד כשיוצאים מבית הכנסת, וביאר המג""א (ס""ק ג') שאח""כ הלכו לבית הקברות והוי עד חצות ואז מותר לישב על הספסל (מ""ב ס""ק י""ב) [נמצאת לפי המחבר מותר במנחה, ולפי הרמ""א מותר בחצות] {ואע""פ שמשמע דהוא דין דוקא בביהכ""נ נוהגין להחמיר אפי' בבית, עי' רבבות אפרים (ח""א סי' שפ""ב)}, ומבואר מהט""ז (ס""ק ד') דמותר לעמוד אם הוא רוצה"	סימן תקנט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לישב על הקרקע ממש?	"כתב המג""א (ס""ק ב') כיון שהוא רק מנהג יש להקל לישב על שק, וה""ה בכר קטן (פמ""ג א""א ס""ק ב'), ומי שקשה לו מותר לישב על ספסל קטן (פמ""ג שם, מ""ב ס""ק י""א), והא""ר (ס""ק א') הביא שהמהרי""ל ישב על הריצפה להדיא ולא על המעלה לפני בתיבה ולבש סרבל רעועה וגרוע שלא להפסידן בישיבה [אבל מעיקר דין הוי כקרקע וכמ""ש ביו""ד (סי' רפ""ב סעי' ז')], אבל כתב השעה""צ (ס""ק ט') דאפי' המהרי""ל מודה למי שקשה לו שמותר לישב על ספסל נמוך, והערוה""ש (סעי' ד') מקיל לכל אדם לישב על ספסל קטן, ונוהגין להקל בכל כסא שנמוך מג' טפחים (קובץ הלכות פי""ט סעי' ז')"	סימן תקנט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי יכול להקל לישב בכסא?	"1) חולה או אשה מעוברת (ערוה""ש יו""ד סי' שפ""ז סעי' ג')<br>2) המגביה ספר תורה (דרישה יו""ד סי' שפ""ד אות ב')<br>3) ההולך באוטובאס (קובץ הלכות פי""ט סעי' י') [דמעיקר הדין משמע דהוא דין דוקא בבהיכ""נ (רבבות אפרים ח""א סי' שפ""ב)]"	סימן תקנט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לגמור אמירת קינות?	"כתב הרמ""א דראוי להאריך בקינות עד מעט קודם חצות, וביאר המ""ב (ס""ק י""ג) כדי שלא יבואו לעשות מלאכה קודם חצות (מ""ב ס""ק י""ג), וא""כ במקום שאין מאריכין כ""כ באמירת קינות ראוי שלא להשכים (שע""ת ס""ק ב')"	סימן תקנט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מדליקין הנרות בט' באב?	"כתב הטור דרק מדליקין נר אחד לקרות איכה וקינות לאורו, והב""י הביא המדרש איכה (א' א') מלך בשר ודם כשהוא אבל מכבה את הפנסים אף הקב""ה יעשה כן דכתיב שמש וירח קדרו, והמ""ב (ס""ק י""ד) הוסיף דכתיב במחשכים הושיבני, והמהרי""ל מייעץ להדליק עוד נר אחד שאם יכבה נר החזן ידלק ממנו (מג""א ס""ק ד'), וכתבו המג""א (ס""ק ד') והט""ז (ס""ק ה') דכל זה כשנהגו לשמוע איכה וקינות מהחזן אבל בזה""ז שכולם אומרים הקינות צריך נר בכל שכונה שע""י הדחק יוכלו לקרות הקינות (מ""ב ס""ק ט""ו) {וה""נ משמע דהעיקר מנהג הוי דוקא בביהכ""נ ולא בבית, וכ""כ קובץ הלכות (פי""ט סעי' כ""ג)}"	סימן תקנט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בנר תפילה שאצל הש""ץ?"	"אין מדליקין אותו בשחרית אלא במנחה (פמ""ג א""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ט""ו)"	סימן תקנט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מדליקין נר לכבוד ברית מילה?	"מדליקין נרות בשעה שמביאין התינוק למול (פמ""ג א""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ט""ו) {ומשמע דמיירי אפי' כשהוא קודם חצות}"	סימן תקנט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר תפילת שחרית?	"1) אומרים מזמור לתודה דהוא סדר היום (באה""ט ס""ק ו', מ""ב ס""ק כ')<br>2) יש מקומות שאין אומרים אז ישיר אלא אומרים שירת האזינו (טור, ב""י), ואנו נוהגין לומר השירה כשאר ימים (דרכ""מ ס""ק ו')<br>3) הכה""ח (ס""ק ל') הביא מח' אם אומרים ברכת כהנים בשחרית אבל לכו""ע אומרים אותה במנחה, וכתב הא""א מבוטשאטש (סי' תקנ""ז) שנוהגין שלא לאומרה בשחרית ואומרה במנחה [ובשחרית יש ג' טעמים שלא לאומרה: השיורי כנסת הגדולה כתב מפני שהכהנים כאבלים, ועוד משום דכתיב ובפרישכם כפיכם וגו', והדגול מרבבה לא ניחא ליה בטעמים אלו אלא פי' מפני שאסור בשאילת שלום ואיך יאמר וישם לך שלום {ויש לפרש דלפי הדגול מרבבה מובן החילוק בין שחרית ומנחה שהטור הביא ממס' סופרים דמעיקר הדין מותר לומר שלום אחר קינות}]<br>4) אין אומרים סליחות ותחנון דאקרי מועד [אבל הטור הביא שמרבים סליחות בברכת סלח לנו]<br>5) קורין כי תוליד בנים, ומפטירין אסוף אסיפם (רמ""א) בניגון איכה (מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק י""ח), לבד מפסוקים האחרונים (ערוה""ש סעי' ה'), ואומרים חצי קדיש אחר הקריאה, דלא כרע""א דס""ל דאין אומרים קדיש (קובץ הלכות פ""כ סעי' ד')<br>6) אין אומרים קל ארך אפים [והב""י הביא מראבי""ה דיש אומרים קל ארך אפים בכל יום, ויש אומרים אותה בב' וה', ואין נוהגין כמנהגים אלו] דזה תלוי בלמנצח ואין אומרים למנצח דכתיב שם יענך ה' ביום צרה ואין שייך לומר זה (מ""ב ס""ק י""ט) {דאקרי מועד א""נ משום דשתם תפילתי ואין שייך לומר יענך ה' ביום צרה} [והב""י הביא שיש נוהגין לומר למנצח, ואין נוהגין כן]<br>7) אין אומרים פטום הקטורת דלא מקרי סדר היום (מ""ב ס""ק כ') [ואפי' מי שנוהג לאמרו בכל יום (דרכ""מ ס""ק ז')]<br>8) מדלגין הפסוק ואני זאת בריתי (ערוה""ש סעי' ד')"	סימן תקנט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להשכים בט' באב?	"המג""א (ס""ק ה') הביא ממטה משה שמשכימין קצת לבית הכנסת [והמג""א הביא ב' מנהגים אם קורין לבית הכנסת], אמנם כתב הא""ר אם עי""ז יגמרו הקינות זמן הרבה קודם חצות טוב שלא להשכים כ""כ (מ""ב ס""ק ט""ז)"	סימן תקנט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להספיד חכם שמת?	"כתב הט""ז (ס""ק ו') דמותר לעשות הספד לת""ח ויושבין על הארץ, ואפי' אחר חצות מותר דכל היום קבוע לבכיה ולהספד ולענין זה לא אשגחינן במאי דקרוי מועד (מ""ב ס""ק י""ז)"	סימן תקנט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך לשנות מקומו בביהכ""נ?"	"הטור הביא ממס' סופרים דיש משנים מקומותיהם ויש שיורדים מספסליהן, וביאר הרמב""ן שהנוהגין לשנות מקומותיהם נהגו כשבת שניה של אבלות והנוהגין לישב על הארץ נוהגין כשבת ראשונה של אבלות, וכיון שאנו נוהגין לישב על הארץ אין מקום להחמיר לשנות מקומותינו (רמ""א, גר""א ס""ק ט""ו, מ""ב ס""ק כ""א)"	סימן תקנט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכים ברוך דיין האמת?	"הטור הביא ממס' סופרים שהקורא אומר ברוך דיין האמת, והרמב""ן פי' דקאי על החזן הקורא מגילת איכה, והב""י פי' דקאי על הקורא בתורה, ולמעשה כתבו הדרכ""מ (ס""ק י') והעטרת זקנים דאין נוהגין לברך ברוך דיין האמת כלל, והמג""א (ס""ק ה') הכריע שטוב שהקורא יאמר אותו בלא שם ומלכות, והוסיף היד אפרים דה""ה קודם איכה {ואין נוהגין לאומרו אפי' בלא שם ומלכות}"	סימן תקנט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה מקום גוללין הס""ת?"	"כתב הטור שגוללין אותו במקומו, וביאר הב""י כיון שמניחין עליו מפה שאינה נאה וגם רגילין להפכה אם מוליכין אותו למקום שדרכן לגללו יהיה ממעט בכבודו"	סימן תקנט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפסיק באמצע קינות?	"איתא במס' סופרים דאסור לספר או לצאת באמצע הקינות כדי שלא יפסיק לבו מן האבלות, וכ""ש שלא ישיח עם הגוי [דבזה ודאי מסיח דעתו מן האבלות (מ""ב ס""ק כ""ג)], והמ""ב (ס""ק כ""ב) הביא הא""ר דכתב רע עלי המעשה מה שיש נוהגין קלות ראש וזורקין זה לזה באמצע הקינות דמלבד איסור זה הוי קלות ראש בביהכ""נ"	סימן תקנט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מתחילין בנחמה?	"נוהגין לומר קצת נחמה אחר הקינות לפסוק בנחמה (רמ""א)"	סימן תקנט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לומר שלום לחבירו?	הטור הביא ממס' סופרים דמותר לומר שלום אחר הקינות {ואין נוהגין כן}	סימן תקנט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איפה מניחין הספר תורה?	הטור הביא ממס' סופרים מנהג להניחו על הקרקע ואומר נפלה עטרת ראשנו וקורעין בגדיהם ומספידין כמתו מוטל לפניו {ואין נוהגין כן}	סימן תקנט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאבל לילך לבית אחר?	"תוך ג' ימים אסור לילך, אחר ג' ימים מותר לילך אלא שיושב בין המתנחמים [שאר האבלים] (מו""ק כ""א ע""ב)"	סימן תקנט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לו לילך לביהכ""נ?"	"כתבו תוס' מו""ק (כ""א ע""ב) והרא""ש שנוהגין לילך לביהכ""נ דט' באב הוי כמו אחר ג' ימים, ותמה המג""א (ס""ק ח') ממ""נ, אם האבל תוך ג' אסור לו לילך לשום בית, ואם הוא אחר ג' ימים מאי נפק""מ דט' באב נחשב כלאחר ג' ימים [וכ""ת דמבואר ביו""ד (סי' שצ""ג) דמותר לאבל לצאת מביתו בלילה לצורך, י""ל היינו כשהוא הולך לבדו ולא כשהוא הולך בחבורת אנשים (תרוה""ד סי' ר""צ)], ותי' דאפי' אבל תוך ג' ימים מותר לילך לביהכ""נ כיון שכולם אבלים, ומסיים וצ""ע, הנתיב חיים פי' דפשוט דאינו מותר אלא לאבל אחר ג' ימים לילך לביהכ""נ, והא דאיצטריך למימר דט' באב הוי כאבל אחר ג' ימים היינו לתרץ מדוע מותר לכל העולם לילך לביהכ""נ, וכ""כ המג""א בשם רבינו ירוחם דדוקא אבל אחר ג' ימים מותר לילך לביהכ""נ. להלכה, המ""ב (ס""ק כ""ד) הביא המח' בין המג""א והנתיב חיים אם מותר לאבל תוך ג' ימים לילך לביהכ""נ, והכריע כהחכמת שלמה דבלילה שאין מרבין בקינות לא ילך לביהכ""נ אבל ביום שמרבין בקינות צער לו אם אינו יכול לילך, וכן מצינו בערב ר""ה דמותר לאבל לילך כיון שמרבין בסליחות, והערוה""ש (סעי' ז') מקיל לגמרי כהמג""א"	סימן תקנט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באונן?	"פשוט דעד הקבורה פטור מכל מצות ואינו הולך לביהכ""נ, אבל לאחר הקבורה תלוי במח' הנ""ל אם אבל תוך ג' הולך לביהכ""נ, ולפי הכרעת החכמ""ש יש חילוק בין יום ולילה (מ""ב ס""ק כ""ד, שעה""צ ס""ק כ""ב)"	סימן תקנט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מלין תינוק בט' באב?	"אין מלין בשעת קינות דכלל ישראל עושין מצוה זו בשמחה ולכן אין מלין בשעת קינות והספד (גר""א ס""ק י""ח, מ""ב ס""ק כ""ה), ויש נוהגין למול מיד אחר קינות משום זריזין מקדימין (ב""י, מ""ב ס""ק כ""ו), ויש ממתינים עד חצות דקודם לכן עדיין חל האבלות, ויש ממתינים עד המנחה בזמן שאומרים נחמות, והמחבר הביא המנהג למול מיד אחר קינות והמנהג להמתין עד חצות, והכריע הרמ""א דהעיקר למול מיד אחר קינות, והוסיף הערוה""ש (סעי' ח') דאע""פ שהוא קודם חצות הבעלי ברית לובשים טליתם"	סימן תקנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד נוהגין בכוס של ברכה בברית מילה בט' באב?	"1) הר""ן הביא מנהג הגאונים שאין מברכין על כוס של יין אלא מברכין על הדס {והיינו שמברכין בורא עצי בשמים ואח""כ מברכין אשר קידש ידיד מבטן וכו', ואח""כ מריחין ההדס}<br>2) הב""י הביא מרי""ף ורמב""ם שאין מברכין במילה על כוס אלא אם היולדת יכולה לשתות ממנו כגון בשאר תעניתים אבל בט' באב שאין היולדת יכולה לשתות ממנו אין מברכין על הכוס<br>3) כתבו תוס' (עירובין מ' ע""ב) שיכול ליתן הכוס לתינוק ולא חיישינן דלמא אתי למסרך דאינו דבר קבוע [משא""כ הבדלה במוצאי שבת הוי קבוע כל ג' וד' שנים] (טור, מ""ב ס""ק ל'), לפי הב""ח יתנו לתינוק הנמול, ולפי הרמ""א (יו""ד סי' רס""ה סעי' ד') תינוק גדול קצת שחייב לחנכו בברכות (מג""א ס""ק ט')<br>4) הגהות מרדכי כתב שיברך על הכוס ומשהי ליה עד לאורתא (דרכ""מ ס""ק י""ב*).<br>להלכה, המחבר כתב דלכתחילה יתנו ליולדת [כשהיא צריכה לשתות יין וכמ""ש לעיל (סי' תקנ""ד סעי' ו'), ועי' במ""ב דרשו שאין זה מצוי בזמנינו], ואם לאו יתנו לתינוק שגדול קצת וחייב במצות וכמ""ש הרמ""א ביו""ד סי' רס""ה (שעה""צ ס""ק כ""ו) [משא""כ ביוה""כ (סי' תרכ""א) שהוא איסור דאורייתא עדיף ליתנו לתינוק הנמול (מג""א ס""ק ט')]"	סימן תקנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מריחים בשמים בברית מילה בט' באב?	"הגאונים ס""ל דמברכין על ההדס בברית מילה, אבל שאר הפוסקים חולקים עליהם, וכן פסק המחבר דאין מברכים על הבשמים בשעת המילה דצריך למעט התענוג בכל מה שאפשר (באר הגולה, מ""ב ס""ק כ""ז) [ועי' מש""כ לעיל (סי' תקנ""ו) מח' בין המג""א והגר""א אם מותר להריח בשמים סתם בט' באב, ומכאן ראיה להגר""א דאסור, והמג""א שם כתב שהש""ך סבר כוותיה דמותר להריח בשמים סתם בט' באב, וזהו דלא כהשו""ע דס""ל דאין להריח בשמים בברית מילה (מחה""ש שם)]"	סימן תקנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי שהחיינו?	"במקום שנוהגין לברך שהחיינו ה""נ מותר לברך שהחיינו (שבט הלוי ח""י סי' פ""ד אות ג')"	סימן תקנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך קוראים התינוק שנמול בט' באב?	"כתב הכה""ח (ס""ק נ""ח) שיש לקרותו מנחם וכמ""ש שקוראין תינוק מרדכי בפורים"	סימן תקנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבעל ברית ללבוש בגדי שבת בט' באב?	"מבואר ממרדכי דדינו כשבת חזון וא""כ לפי הרמ""א מותר להחליף רק הבגדי זיעה (וכמ""ש לעיל סי' תקנ""א סעי' א') (מ""ב ס""ק ל""א), וא""כ הרמ""א דהתיר ללבוש בגדי שבת היינו רק בגדי זיעה שאינו ניכר הגיהוץ בהם אבל שאר בגדי שבת שניכר הגיהוץ בהם אסור (מג""א ס""ק י'), אכן הבגדי ישע חולק על המג""א וס""ל דהרמ""א מקיל בברית מילה יותר מבשבת חזון ומותר ללבוש בגדי שבת אפי' אם ניכר הגיהוץ בהם ורק חדשים ממש אסורים, והמ""ב (ס""ק ל""ג) אינו מכריע ביניהם [אבל השעה""צ לעיל (סי' תקנ""א ס""ק מ""ו) סותם כהמג""א דאסור ללבוש בגדי שבת], אבל הערוה""ש (סעי' ח') ס""ל כהמג""א דאינו מותר בבגדי שבת ממש אלא שמותר ללבוש בגדים אחרים {ונראה דהכא אינו יכול לצרף מנהג הגר""א דנוהגין ללבוש בבגדי שבת בשבת חזון דשאני התם דאל""כ יהיה אבלות בפרהסיא בשבת משא""כ בברית מילה ליכא איסור בזה, ומ""מ יתכן דיכול להקל כהבגדי ישע}"	סימן תקנט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד מתי מותר ללבוש הבגדים?	"כתב המהרי""ל דפושטין הבגדים אחר המילה (מג""א ס""ק י', מ""ב ס""ק ל""ד), ודלא כהא""ר (ס""ק כ""ד) דמקיל דא""צ לפשוט הבגדים אלא כשאומרים דברים הרעים בביהכ""נ אח""כ [דכן הוא משמעות המהרי""ל] {ונראה דהמהרי""ל לא מיירי בבגדי זיעה לבד, וא""כ יש ראיה דמותר אפי' בבגדים הניכרים קצת, וצ""ע}"	סימן תקנט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ללבוש מנעלים?	"אע""פ שהבגדי ישע מקיל ללבוש בגדי שבת אפי' כשנראין מגוהצים זהו מפני שאין איסורו אלא משום מנהג אבל פשוט דאסור לנעול מנעלים דזה אסור מדינא (ביה""ל ד""ה ומותר)"	סימן תקנט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי בכלל ההיתר ללבוש בגדי שבת?	"כתב הרמ""א דמותר לאבי הבן והמוהל והסנדק ללבוש בגדי שבת [לפי המג""א דוקא בגדי זיעה, ולפי הבגדי ישע כל בגדי שבת], והוסיף המ""ב (ס""ק ל""ב) בשם החיי""א ה""ה דמותרת לאם הבן {כמ""ש לעיל סי' תקנ""א סעי' א'}"	סימן תקנט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בברית בט' באב שנדחה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר על סי' תרפ""ו ♦<br><img src=""paste-ec55f301595d90ad873976fac46a6138bb41f92a.jpg"">"	סימן תקנט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לרחוץ?	"מותר לרחוץ קודם המילה, אבל אין להוכיח מכאן דאף מותר לאכול דשאני רחיצה שהיא לצורך המילה משא""כ לגבי אכילה צריך להמתין שמא יארע איזה קלקלה שלא יוכלו לקיים המצוה כתיקונה וביטל בחנם התענית (שע""ת ס""ק ט""ו), והוסיף השבט הלוי (ח""ז סי' ע""ז) דה""ה דמותר בנעילת הסנדל {אבל לכאורה קודם לכן יש בו חשש שמא יארע איזה קלקלה ורק מותר אח""כ, ומ""מ כתב אבן ישראל דיש ליזהר משום מראית העין}"	סימן תקנט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר הצומות?	"דינם כט' באב שבעל ברית צריך להשלים אלא אם נדחה (מג""א ס""ק י""א, מ""ב ס""ק ל""ה), וכן מצינו בריטב""א (מובא בביה""ל לעיל סי' תקמ""ט), ועי' שעה""צ לקמן (סי' תרפ""ו ס""ק ט""ז)"	סימן תקנט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד נוהגין 1) בחתונה 2) בשבעת ימי המשתה?	"1) בתענית עצמה צריכים להשלים התענית ונותנים הכוס לתינוק לשתות, ובתענית שנדחה א""צ להשלים והם מותרים לשתות היין וכן לאכול אחר החופה דרגל שלו הוא [שהר""ש הלוי המובא במג""א (ס""ק י""א) מיירי בתענית ציבור שנדחה (דגול מרבבה סי' תק""נ, שעה""צ ס""ק ל""ב)] (מ""ב ס""ק ל""ה) {ומשמע דהא דמתענין ביום החופה היינו עד החופה, עי' לקמן תקס""ב סעי' ב'} 2) המג""א (ס""ק י""א) הביא מכנסת הגדולה דצריכים להשלים אפי' בנדחה, וביאר השעה""צ (ס""ק ל""ד) על פי הגמ' במו""ק (ט' ע""א) דעיקר שמחה הוא יום ראשון בלבד [וה""ה בשאר ד' תעניות שנדחים צריכים להשלים, אבל יארצייט א""צ להשלים אלא שצריך התרה (חכמת שלמה, ביה""ל ד""ה ונדחה)], והשעה""צ (שם) מפקפק עליו דהלא כל שבעת ימי המשתה דוחין אבלות, וכ""כ הפתחי תשובה בשם הבית יהודה דא""צ להשלים כל ז' ימי המשתה בנדחה, והכריע השבט הלוי (ח""ו סי' ע' אות ג') להחמיר "	סימן תקנט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי בכלל ההיתר לאכול בתענית שנדחה?	"אבי הבן, אמו, מוהל, סנדק [ולא הקווטער או שאר קרובים, והשע""ת (ס""ק י""ד) הביא היעב""ץ דרק מקיל באבי הבן, אבל השע""ת (ס""ק ט""ו) חולק עליו וס""ל דאף הסנדק ומוהל מותרים] (מ""ב ס""ק ל""ו) {וצ""ב קצת למה מותר לאמו לאכול הרי היא אינה מחויבת למול את בנה (ר""י באק), וי""ל דהיא מותרת משום יולדת וכמ""ש המ""ב לעיל (סי' תקנ""ד ס""ק י""ד) דבט' באב שנדחה א""צ להחמיר כלל}"	סימן תקנט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הבעלי שמחה מותרים לעשות סעודה?	"לא יעשו סעודה גדולה כשאוכלים ביום, אבל פשוט שבלילה מותרים לעשות סעודה (מ""ב ס""ק ל""ו, שעה""צ ס""ק ל""ז)"	סימן תקנט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפדיון הבן 1) בזמנו 2) שלא בזמנו?	"1) בעלי השמחה [אבי הבן, כהן] א""צ להשלים ומ""מ אין עושין הסעודה עד הערב (מ""ב ס""ק ל""ח), ונוהגין לפדות בלילה (הליכות שלמה) 2) [אפי' כשחל יום ל""א בשבת] צריכים להשלים התענית (מ""ב שם)"	סימן תקנט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחולים קצת ומעוברות בט' באב שנדחה?	"כתב רע""א בשם השבות יעקב (ח""ג סי' ל""ז) שמותרים לאכול, אבל מבואר מדבריו מפני שהוא דומה לברית מילה וא""כ אינם מותרים אלא אחר מנחה, ומבואר משע""ת (ס""ק ט""ו) דהיינו חצות {נמצאת אם רוצה לדמות ט' באב שנדחה לשאר תעניות שלא נדחו נמצאת דקודם חצות ט' באב חמירא טפי דאפי' חולי קצת ומעוברות ומניקות צריכות להתענות, אבל אחר חצות קל טפי משאר תעניות דמותר לבעל ברית לאכול}"	סימן תקנט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במילה שלא בזמנו?	"כתב האשל אברהם (גליון) דצריכים להשלים התענית (שע""ת ס""ק ט""ו), וכ""כ הכה""ח (ס""ק ס""ט), אכן השש""כ (פס""ב הע' קט""ז) מדייק ממ""ב (ס""ק ל""ח) דדוקא פדיון הבן שלא בזמנו אינו דוחה תענית שנדחה אבל מילה שלא בזמנו דוחה [ומקורו מחיי""א, ומבואר שם דמצטרפין שיטת המג""א דס""ל דפדיון הבן שלא בזמנו אינו סעודת מצוה עם שיטת הא""ר דס""ל דאפי' פדיון הבן בזמנו אינו דוחה תענית שנדחה, וא""כ דוקא בפדיון הבן שלא בזמנו אינו דוחה תענית ולא מילה שלא בזמנו]"	סימן תקנט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי נוהגין להתחיל להכין להסעודה שלאחר התענית?	"רק אחר חצות כדי שיהא יושב ושומם באבלות של ירושלים להתעסק ולתאונן בנהי וקינות ולא בדברים אחרים המשמחים ומסיחים מן האבלות (לבוש, ביה""ל ד""ה עד) [והב""י משמע דעדיף להמתין עד מנחה דומיא דקניבת ירק ביוה""כ], ואם הכין לצורך סעודת מצוה מותר אפי' קודם חצות (מג""א ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק מ'), ודוקא כשלא תספיק ההכנה אחר חצות (ערוה""ש סעי' ט')"	סימן תקנט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשחוט אחר חצות?	"במקום שנוהגין לאכול בשר בלילה בודאי מותר לשחוט אחר חצות, אבל במקום שנוהגין להחמיר כתב הט""ז (ס""ק ח') והמג""א (ס""ק י""ד) שלא ישחוט אחר חצות דלא עדיף מתשעה ימים דאמרינן דמצניעין הסכינים, אכן הא""ר והמג""א לעיל (סי' תקנ""א ס""ק כ""ח) הביאו האבודרהם דס""ל דוקא בתשעה ימים מחמירים שלא לשחוט דחיישינן דלמא אתי למיכל מיניה משא""כ בט' באב ליכא למיחש להכי ומותר לשחוט אחר חצות אפי' במקום שנוהגין שלא לאכול בשר בלילה [ועי' בשעה""צ (ס""ק מ""ג) דהוי קצת סתירה במג""א], והכריע המ""ב (ס""ק ל""ט) להקל בשעת הדחק דגם המאמר מרדכי מקיל (שעה""צ ס""ק מ""ד)"	סימן תקנט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע הולכים לבית הקברות אחר קינות?	"כתבו תוס' (תענית ט""ז ע""א) שנוהגים לילך לבית הקברות בט' באב, ואיתא בגמ' ב' טעמים ,אחד כדי שיבקשו עלינו רחמים, ועוד לומר שאנו חשובים כמתים, ולפיכך עדיף לילך לקברי ישראל כדי שיבקשו עלינו רחמים, ואם אין שם קברי ישראל הולכים אפי' לקברי עכו""ם משום טעם השני לומר שאנו חשובים כמתים (מג""א ס""ק ט""ו, מ""ב ס""ק מ""א)"	סימן תקנט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לקרב אצל הקברים?	"המג""א (ס""ק ט""ו) הביא מכתבי האריז""ל דאין לילך על הקברות אלא לצורך לוית המת ובפרט אם לא תיקן עון קרי כי מתדבקים בו החיצונים, ולפיכך כתב המ""ב (ס""ק מ""א) שיתרחק ד' אמות מן הקברות {ומשמע דצריך ליזהר אפי' מקברי עכו""ם}, ומפני זה כתב האג""מ (יו""ד ח""ב סי' קס""ב) אין לילך כלל לבית הקברות אפי' לבקר קברי אבות, אבל מסיים שאין העולם נוהגין כן, ועי' מנחת אלעזר (ח""א סי' ס""ח) דמותר לילך לקברי צדיקים לצורך להתפלל"	סימן תקנט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לילך לבית הקברות 1) בכנופיא 2) במנעלים?	"1) לא ילך בכנופיא דזהו טיול ובא לידי שיחת חולין אלא ילך יחידי או עם עוד אחד שלא יפסקו מלדבר בענין החורבן ולהתעורר באבלות (של""ה, מ""ב ס""ק מ""א), ומפני זה כתב הערוה""ש (סעי' ז') דטוב יותר שלא לילך כלל 2) עדיף שלא לילך כלל (מ""ב ס""ק מ""א)"	סימן תקנט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים צידוק הדין בט' באב?	"לא, דאקרי מועד (רמ""א, מ""ב ס""ק מ""ב), והט""ז (ס""ק א') הביא ממהרש""ל שאומרים צידוק הדין"	סימן תקנט סעיף י		
